ב31 למאי, 2011 נסעתי בין עתלית לחיפה דרך בית אורן.
פתאום אני רואה לצד הכביש, בין היער לכביש רץ גור קטן בן חודש וחצי עם הזנב למעלה.
מיד חשבתי שזה כלב עם אופי טוב כי כל כלב אחר היה רץ מפוחד לצד הכביש.
הבנתי שאו שהוא ימות ביער או יידרס בכביש.
עצרתי את רכבי ולקחתי את הכלב איתי.
הוא היה מלא פטריות ומפוחד.
בלילה חשבתי איך לקרוא לו.
זכרתי את היתום מהסרט של צ'ארלס דיקנס, אבל ללא זכרתי את השם של היתום (אוליבר טוויסט) אז קראתי לו ''צ'ארלי''
בגלל שצ'ארלי ננטש ושרד פרק חיים מסויים לבד, היו לו הרבה בעיות התנהגות. חרדת נטישה, פחדים ולעיתים תוקפנות.
בעזרתם של אריק פיבקו וצחי היבנר, מאלפי כלבים מהחברה ''הכלב ואתה'' לאט לאט הוא הפך לכלב עם ביטחון עצמי גבוה, הקשבה סביבתית ומשמעת גבוהה.
כיום אני וצ'ארלי מבלים את רוב היום יחדיו והוא בא איתי לביקורי בית. עם חתולים זה לא מסתדר כי זה מלחיץ את החתולים, גם אם הוא לא עושה כלום. גם עם כלבים תוקפניים זה לא מסתדר.
בין ביקורי בית אנחנו קופצים לים, מבקרים חברים בפארקים שונים, וקופצים לפנסיון של ''הכלב ואתה'' בכפר גלים לשחק עם חברים.