הרבה פעמים בעלי חתולים רואים הפרשות מהעיניים ולעיתים מיצמוץ של העין. לעיתים רבות רואים לתולי רחוב אשר איבדו עין אחת או שיש להם הפרשות מוגלתיות מהעין.
נתחיל קודם עם מבנה של העין:
האיזור החיצוני של העין מוגן ע''י ריקמה בשם לחמית. הלחצית מוסיפה לחות לעין. באיזור הזה יש גם בלוטות אשר מפרישות דמעות. כאשר יש דלקת בלחמית - conjunctivitis ניתן לראות אדמומיות סביב העין.
מחלה זאת בדרך כלל נגרמת ע''י וירוס הרפיס או קליצ'י ויכולה לגרום לאיבוד עין החתול.
הטיפול הניתן הוא תומך וכולל מתן משחות או טיפות אנטיביוטיקה ולעיתים גם טיפות נגד כאבים.
החלק הבא של עין החתול הוא הקרנית - שכבת הגנה בעלת 3 שכבות - קרום חיצוני, סיבים באמצע וקרום פנימי. כאשר יש שריטה בקרנית לא תמיד ניתן לראות כיוון שזה איזור שקוף. לעיתים רבות צריך לצבוע את העין וכך זה נראה:
בתמונה הזאת ניתן לראות שכבה של צבע על איזור די גדול אל הקרנית החיצונית של עין החתול.
בדרך כלל זה נגרם משריטה מחתול, חומר כימי שורף, או תוצר של דלקת ווירוסים.
הטיפול בדרך כלל כולל אנטביוטיקה, תלוי בעומק החתך, לפעמים נותנים גם טיפות אטרופין (להרחבת האישון ומניעת חיבורים) ולעיתים גם טיפות נגד כאבים.
האישון הוא החלק הבא, אך מחלותיו אינם נפוצות ובדרך כלל מראים שינויים בצבע.
החלק הבא של עין החתול הוא איזור מלא נוזלים בין הקרנית והעדשה - Anterior Chamber.
מחלות באיזור זה מאופיינים ע''י שינויי בצבע של האיזור:
תופעה זאת נקראת Uveitis ונגרמת ע''י מספר רב של סיבות - וירוסים שתוקפים את כל הגוף, חדירת גוף דרך הקרנית ופגיעה עמוקה יותר, גידולים, טראומה, ועוד.
לעיתים הוטרינר יקח בדיקת דם לראות אם מחלה אשר משפיעה על כל הגוף גם מראה סימנים בעין. גם הוטרינר לפעמים יצבע את העין לראות שאין נקודת חדירה שגרמה לדלקת.
הטיפול הוא בדרך כלל טיפות עם חומרים שיוריד את דלקת ואטרופין למנוע חיבורים בין האישון והקרנית.
אחרי החלק הזה של העין יש את העדשה, גם איזור עם מעט סימני מחלה אצל חתולים.
החלק האחורי של העין: הרשתית מורכבת מהרבה כלי דם, תאים הקולטים את האור הנכנס ועצב הראייה. מחלות נפוצות יותר בחתולים מבוגרים אשר עברו שבץ וניתן לראות את השינויים ברשתית.
ניתן לטפל בשינויים בלחץ הדם ולעיתים להחזיר את הראייה, אך הסיכויים קלושים.
בקיצור, עין החתול הוא גוף מורכב ויש לו מספר רב של מחלות.
