הסתכלתם בארגז חול ואתם רואים מלא שלוליות קטנות של צואה...מה עושים עכשיו?
אז בואו נלמד איך האוכל מתאכל וממשיך במערכת העיכול ומה קורה כאשר דברים משתבשים...
האוכל מגיע לקיבה, שם הוא פוגש אינזימי עיכול וחומציות מאוד נמוכה אשר מפרקת את החלקים הגדולים של האוכל. מיצי הקיבה ממוססים את האוכל ומכינים אותו לעיכול. אחרי הקיבה, האוכל עובר למעי הדק, שם מתמוססים השומנים והחלבונים והעיכול נעשה לאורך כל המעי הדק. כל הויטמינים והמינרלים נעכלים במעי הדק. לבסוף, האוכל מגיע למעי הגס, שם עיקר המים נספגים ונוצרת צואה קשה. ישנם חיידקים רבים לאורך המעיים, בעיקר במעי הגס אשר עוזרים בפירוק החומרים המתעקלים.
כל דבר אשר יכול להשפיע על תזוזת המעיים, יכולת העיכול, איזון החיידקים או איזון הנוזלים במעיים יכול לגרום לשילשול. להלן כמה דוגמאות:
- תולעי מעיים או אמבות כגון ''ג'יארדיה'' או ''קוקסידיה'' - משפיעים על תנועת המעיים וגורמים לשילשול.
- וירוס החתלתלת - פוגעים במעיים, לא מאפשרים ספיגה, והתוצאה היא שלשול.
- Inflamatory Bowel Disease - מחלה של תגובה אלרגנית למוצרים באוכל שפוגעת ביכולת הספיגה ושלשולים
- ''החתול אכל משהו מהשולחן'' או ''החלפנו אוכל'' - גורם לחוסר איזון בין החיידקים וגורם ליותר חיידקים מזיקים אשר משפיעים על הספיגה - ולכן שלשול.
- גידולים סרטניים כגון לימפומה של המעיים גם יכולים לגרום לשילשול.
איך מאבחנים
לעיתים הוטרינר יקח בדיקת צואה ויבדוק במיקרוסקופ אם יש טפילי מעיים או סוג החיידקים במעיים.
מחלות כמו אלרגיה במעיים וגידולים ניתן לאבחן עם אנדוסקופ וביופסיה של המעיים. לעיתים ניתן לגלות גידולים גם עם אולטראסאונד.
הטיפול
הוא לרוב מתן טיפול נגד תולעים, אנטיביוטיקה על בסיס חשד לחיידקים או טפילים מסויימים ואוכל רפואי כגון ''אינטסטינל'' או I/D.
לטיפול בוירוסים, בדרך כלל נותנים נוזלים ואנטיביוטיקה כדי לתמוך בגוף עד שהוירוס יעבור.
כאשר החתול אינו מגיב לטיפול הסטנדרטי, אז שוקלים בדיקות דם לנסות לגלות אולי מקור אחר לשלשולים. לעיתים גם מחליפים לאוכל היפו-אלרגני כדי לנסות לטפל בתגובה האלרגנית.